שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' דוידיאן דוד

פסק דין

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופט זיאד פלאח) מיום 22.3.10 לדחות את הבקשה להביא ראיות לסתור.

לאחר שהתקבלה תשובת המשיב, אני מחליט ליתן רשות לערער, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור.

הבקשה להבאת ראיות לסתור נומקה בכך שהועדה הרפואית במל"ל לא התייחסה לתאונות אחרות, לפני התאונה מיום 28.1.05 נשוא הדיון ולאחריה (אך לפני בדיקת המל"ל), ובמיוחד לתאונה מיום 22.1.96 שבעקבותיה נקבעו למשיב על ידי המל"ל 10% נכות, כמו בתאונה מיום 28.1.05, בגין אותן פגיעות.

אלה היו כל נימוקי בית המשפט קמא לדחיית הבקשה:

"מן הסתם המסמכים הרפואיים ואותה קביעה קודמת של המל"ל היו בפני הועדה הרפואית, אף כי הדבר לא צויין במפורש בהחלטה. מכל מקום צויין בהחלטה כי התיק הרפואי של התובע היה בפני הועדה הרפואית עת היא דנה בענינו.

מכל מקום בגין התאונה משנת 1996 לא נקבעו ממצאים קליניים בדבר חבלות בחוליות הגב. קביעתה של וועדת המל"ל, בגין אותה תאונה היו נימוקים אחרים שאינם מתייחסים לממצאים קליניים. כן בפני הועדה היה מונח צילום ct שבוצע כשנה וחצי לפני התאונה ולפיו לא היו פגמים כלשהם בחוליות הגב."

אני דוחה את טענת המשיב, כאילו בית המשפט קמא קבע ממצאים עובדתיים. בית המשפט קמא שיער השערות עובדתיות, וקבע ממצאים רפואיים. אין לבית המשפט קמא יתרון בהשערות. יש לקבוע עובדות על פי ראיות. לפי הראיות שהיו בפני בית המשפט קמא, למרות הפירוט הרב של המסמכים שעמדו בפני הועדה, לא עמדה בפניה קביעת המל"ל הקודמת. אשר למסמכים הרפואיים, כל שנאמר הוא שעמדו בפני הועדה "גליון רפואי קופ"ח, גליון רפואי רופא המוסד". זה אינו כל תיקו הרפואי של המשיב, ולא היה בסיס להשערה שכל תיקו הרפואי של המשיב עמד בפני הועדה. ההשערה הזו אינה סבירה גם משום שאילו עמדה הקביעה הקודמת בפני הועדה, היתה מתיחסת לכך, אבל היא לא התיחסה לכך אפילו במילה, ולא הסבירה את כל ההסברים הרפואיים שאותם הסביר בית המשפט במקומה.

אציין, כי השימוש במילה "קליני" בהחלטה אינו נכון. ממצא קליני באשר לכאבי גב הוא למשל הגבלה כלשהיא בתנועה. ממצא רנטגני או ממצא דימות אחר אינו ממצא קליני, אם אין לו משמעות נוספת קלינית. נכות ניתנת בשל ממצא קליני ולא בשל ממצא דימות.

מאחר שועדת המל"ל לא נתנה דעתה לנכות הקודמת ולממצאים הקליניים הקודמים, נפל פגם בעבודתה המחייב מתן רשות להבאת ראיות לסתור. לפיכך, אני מקבל את הבקשה לרשות ערעור, דן בה כבערעור, מקבל את הערעור ומבטל את החלטת בית המשפט 'קמא הדוחה את הבקשה להבאת ראיות לסתור. התיק יוחזר לטיפולו של בית המשפט קמא לצורך מינוי רופא מומחה על ידו.

המשיב ישלם למבקשת הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתן היום, י' סיון תש"ע, 23 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: